|
|
בעת הגיעם לישראל בראשית שנות השמונים , ימיהם של החברים לשעבר ב EPRP כפעילים פוליטיים וכלוחמים היו הרחק מאחוריהם . חלקם התאכזבו ונטשו את הפעילות בארגון בעודם באתיופיה , אחרים עשו זאת כשנאלצו לדאוג להישרדותם כפליטים בסודאן . ייתכן שחלקם עוד החזיקו ברעיונות מהפכניים , אך הם נאלצו לזנוח אותם סופית כשנתקלו בהאשמות בדבר היותם " קומוניסטים " עם הגיעם לישראל . אולם העובדה שהמרואיינים השאירו את פעילותם המהפכנית מאחור לא חייבה בהכרח שכחה או מחיקה של עברם הפוליטי / מהפכני , קל וחומר כאשר כל כך הרבה עבודות אקדמיות וספרות פופולרית נכתבו על קהילת בתא ישראל וחייהם באתיופיה . גדי בן עזר בספרו " המסע" מתמקד במסעות הרגליים של בני הקהילה מאתיופיה לסודאן והוא מתעכב לא מעט גם על חייהם באתיופיה טרום המסע , אך הוא אינו מתייחס למעורבות של בני הקהילה באירועים הפוליטיים הדרמטיים , במלחמת האזרחים וכיו " ב . אדרבא , מתוך הספר עולה תחושה של ניכור מהמתרחש באתיופיה . נוסף לכמיהתם של יהודי אתיופיה לעלות לארץ ישראל קיננה בהם גם תחושה חזקה של אי שייכות וזרות בתוך החברה 1 בריאיון עם אדיסו מאסלה התברר שלא הכול נשכח ונזנ...
To the book |
|
|