|
|
[ 27 ] האם התרבות החזותית יכולה לתפקד כמרחב לדיון ציבורי וככלי למאבק ולאקטיביזם פוליטי ? באמצעות אותו " מבט לא ממשלתי " , פעולה שאפשר לראות כביקורתניות , ניתן להביט במוסד האמנות לא רק ככלי לביטוי עצמי או כפלטפורמה לייצוג . במקום זאת ניתן להתמקד ב " איך " של התרבות החזותית . מבט זה אינו כבול למערכת החוקים והערכים הנתונים של מוסד האמנות אלא מזהה את הפוטנציאל שבכוח הפעולה והאפשרות לייצר ידע חדש . בסיכומו של דבר , הבנה זו מאפשרת לנו להביט על מוסד האמנות באמצעות משקפיים חדשים , שדרכם ניתן להתמקד לא בחיפוש אשמים , בזיהוי קשרים , או בגינוי של ה " מי " או ה " מה " שמפעילים את הכוח , אלא בטכניקות של " איך " אותו כוח מופעל ובאפיקים שאליהם נוכל לנתב אותו . במילים אחרות , אנו שואפות להביט במוסד האמנות בצורה ביקורתנית , לא כמרחב תצוגה גרידא אלא כמרחב המייצר ידע חדש ואמצעים חדשים להעביר ולצרוך אותו . במובן זה אנו מתעניינות באפיקי הפעולה של מוסד האמנות כישות פוליטית , אשר בדומה לארגון פוליטי לא ממשלתי אינו עוסק בהתנגדות למשטר או בהדחתו , אלא מתפקד כמעין " עזר כנגדו " – פועל ומבנה באמצעות האמנות תשתיו...
To the book |
|
|