היגיון חדש – תרבות חזותית

אם כן , איך ניתן להשתתף ולקחת חלק במרחב הציבורי של מוסד האמנות , בדרכים שאינן משחזרות את הרטוריקה של השתתפות דמוקרטית ? רוגוף מנסחת את השאלה באופן הבא : ״אלו צורות של תגובה מחליפות את המודל הישן והאבוד של הזדהות ? האם אופני התגובה המתהווים הללו מאפשרים הדדיות המקשרת בין הצופים ובין המשתתפים מעבר לייחוסם ולמיקומם בהקשר של זהות מסוימת ? ״ [ 13 ] כדי לדמיין מחדש את מוסד האמנות מחוץ לשיח הפוליטי של נרא וּ ת , הכלה , חיבור וכדומה , ניתן לפנות לשדה של התרבות החזותית , המאפשר נקודת מבט חדשה ושונה בחשיבה על העולם החזותי . לדברי מאג מק׳לאגן ( McLagan ) וייטס מק׳קי ( , ( McKee השיח של התרבות החזותית , המתרחק מקטגוריות קיימות ושם דגש על כוחות אחרים הפועלים מחוץ לשדה החזותי , שינה את הבנת יחסינו בין האובייקט ( החזותי ) , הסובייקט ( הקהל ) ומערכות התקשורת של אלו ( המנגנונים של מוסד האמנות ) . הפנייה לשיח של התרבות החזותית מאפשרת לנו לשלב בהבנה של מוסד האמנות לוגיקה חיצונית לו , פעולה שרוגוף מכנה " הסטת המבט " ( , ( Looking Away העשויה לייצר ידע חדש . [ 14 ] לאן אפוא עלינו להביט ? מהיכן ניתן להביא הי...  To the book