"ראוי לכל אשר בשם ישראל יכונה שיבקש שישנאו האומות אותנו": לשאלת ההשכלה והחילון

שמואל פיינר בעשרים השנה האחרונות מתחוללת רוויזיה מרתקת בהבנת נתיביה של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה ואחת ממגמותיה היא המחשבה מחדש על התפקיד שמילאה ההשכלה בתהליכי המודרניזציה . אם בהיסטוריוגרפיה הקלסית של המאות 20 - 19 התקיים קונצנזוס שהעמיד את ההשכלה במרכז כמעט בכל נרטיב של המעבר מ " הזמנים הישנים" לעידן המודרני הרי שבזמננו ניכרת הנטייה לצמצמם בהרבה ולעיתים אף לבטל את חשיבות ההשכלה יחסית לתהליכי שינוי אחרים . המגמה הזו ניפגשת עם מגמה נוספת ולכאורה סותרת והיא התרחבות מרשימה של מחקר ההשכלה . אין ספק שאנו יודעים היום הרבה יותר על תולדות התנועה , הטקסטים שהפיקה והמוסדות שיצרה והכיוונים השונים שהתקיימו בתוכה . הספרות העברית , ההגות וההיסטוריה ניפגשו כדי לתאר ולפרש את חדשנותה של הנאורות היהודית . לא מעט חייב מחקר ההשכלה לחריש העמוק והיסודי שעשה בשדה זה בעל היובל משה פלאי . את המגמות הללו זיהינו עמיתי דוד סורקין ואנוכי כאשר שנינו היינו בראשית דרכנו במחקר , וחשבנו על הצורך גם במיפגש אקדמי בינלאומי ורב תחומי של חוקרי ההשכלה . ואומנם , בקיץ 1994 קיימנו ב Center for Hebrew and Judaic Studies של א...  To the book