|
|
נושאי התשובה התשובה עוסקת בבעל שברח מארץ ישראל למצרים מחמת רדיפת " השר הצורר " , ומחשש שלא יוכל לשוב יותר לעירו שלח גט לאשתו , שסירבה לקבלו . במצרים השתדך עם אשה אחרת בניגוד לאזהרת בית הדין שבארץ ישראל , ובשעת השידוכין קיבל עליו לשלם לה קנס של חמישים זהובים אם יחזור בו ולא יקדשנה ; לאחר זמן אירס אותה לאשה . כאשר נודע לקרובי משפחתה של הארוסה שאשתו שבארץ ישראל מסרבת לקבל את הגט ובית הדין בעירו גזר עליו חרם שלא יישא אשה אחרת , ובפרט ארוסה זו , הפצירו בו לכתוב לארוסתו כתובה בסך מאתיים זהב . וזו נכתבה על ידי אחי ארוסתו ובחתימת עד אחד . לבסוף , עקב אזהרת בית הדין , נאלץ לבטל את האירוסין ונדרש לפרוע את הכתובה . השואל פנה לר ' מאיר גאויזון ולר ' שלמה אלפרנג ' י וביקשם לשחררו מחיובי הכתובה . ר " מ גאויזון , שפרטי המקרה היו ידועים לו ( " נתברר אצלי כי הב " ד של א " י שלחו לה " ) , נענה לשואל ופטר אותו מלשלם את תוספת הכתובה , הגם שהוכיחו קשות בפתח תשובתו , וכך כתב : עם היות השואל הזה אין רוח חכמים נוחה הימנו , וקא עבר על דברי חכמים ... וראוי היה שלא להשגיח בקולו ... ואל יהא חוטא נשכר ... מ " מ תו...
To the book |
|
|