|
|
לאון דייר הגיב להאשמותיו של זאקס חודש לאחר פרסומן . דייר מספר על ביקורו בן החודש בפלשתינה ומתאר את המציאות הקשה שפגש שם : שני שלישים מתוך 12 , 000 היהודים החיים בארץ ישראל גרים בירושלים , והשאר בטבריה , צפת , חברון , יפו וצידון ; שבע שמיניות מהם חיים מתרומות שמגיעות מחוץ לארץ ובקושי מצליחים להתקיים , והשמינית הנותרת הם אנשי עסקים קטנים וחלפני כספים , שגם הם חיים בעוני רב . דייר מספר שבחורף שקדם לביקורו מתו רבים ברעב , וכן שבזמן ביקורו התלוננו רבים על כך שאין להם מה לאכול . הוא מתאר את היחס המתעב והמלגלג שהיהודים חווים מבני הדתות האחרות בכלל ומהטורקים בפרט , ואת ניסיונם של המיסיונרים האנגלים לנצל את נסיבות חייהם הקשות של היהודים לטובת האינטרסים שלהם . בהמשך מזכיר דייר את פגישתו עם זאקס , מתאר אותו כ״איש אוהב אדם , מלומד ומפורסם במידה רבה״ , אך גם יהיר במידה לא מבוטלת . דייר טוען כי מעולם לא התבטא בגסות בנוגע ליהודים ממוצא גרמני או אשכנזי , אך מודה שאכן כיוון מילים קשות אל היהודים שהפנו גבם לדת , כחמישים במספרם , שהם , לתדהמתו , ממוצא פולני ורוסי . לדעתו ביקש זאקס לשפוך על הקהילה היהודית...
To the book |
מרדכי פרידמן
|
|