" לא ייתכן שלא אוכל לקנות מחשב לילד שלי" קבענו בסטודיו שלה באזור המרכז , מול קניון גדול . היא מחכה לי ומכניסה אותי למגרש חנייה פרטי , ומשם אנו פונות לתוך מבנה תעשייתי , ועולות במדרגות לסטודיו האסתטי והמרווח שלה . אני אומרת : " כמה יפה פה , ומרווח מאוד " . נכון , אני אוהבת מאוד את הסטודיו . אפילו אם אני רק יושבת פה על המחשב , זה עדיין כיף שסביבי יש חלל גדול . בבניין עובדים עוד כמה אמנים שהכרתי , כך אני גם לא מרגישה פה לבד . הרבה שואלים אותי : למה את לא גרה פה ? אבל בלילה זה לא ... החן של המקום ביום הוא בדיוק המינוס שלו בלילה . ביום זה תעשייה , מעצבים , נגרים . זה נחמד , ובלילה אין פה נפש חיה חוץ מ ... חיות , חיות שדה וחיות אנוש . [ קרן מפעילה את המחשב הגדול , ואז עולה תמונה של הבן שלה . ] " זה גיל . עוד מעט הוא בן שנתיים " . אני שוב מסבירה לקרן את מהות המחקר שלי ומבקשת שתספר לי על עצמה . הסיפור שלה אסוציאטיבי למדי , ואני מקשיבה לה בלי לדרוש סדר כרונולוגי . אני ילידת . ' 73 נולדתי בתל אביב , ויש לי עוד שני אחים . אני אמצעית ביניהם . שלושתנו באותו מצב , מצב הישרדותי – וכל אחד שונה . כל הס...
To the book