|
|
" זה מקום מאוד לא טוב להיות נצרך . אבל החודש הסכמתי" פגישה זו נערכה בביתי שביפו . שיר הגיעה במכוניתה , לבושה בחליפת מכנסיים שחורה ונראתה אלגנטית ומטופחת . מיד דיברה אתי על הסודיות של החומר , כי " לא נוח לי עם הסיפור הזה , אני בהחלט לא מתגאה בו " . הסברתי לה שהחומר יוסווה היטב , ואז היא התחילה לדבר . שפתה מצוינת , בהירה וקולחת . שיר מספרת : למדתי עיצוב אופנה וסיימתי אחרי ארבע שנים . זה היה בסוף שנות השמונים . לא מיד ניגשתי לחפש עבודה באופנה . כסטודנטית התפרנסתי כדיילת קרקע זמנית , והמשכתי גם זמן מה אחרי הלימודים . בסך הכול עבדתי כדיילת שבע שנים – שנים שלא צברתי בהן זכויות כלשהן . בערך שנה אחרי שסיימתי את הלימודים , הסתיימה סופית הקדנציה שלי ב " אל על " ואז התחלתי לחפש עבודה [ נאנחת ] . זה היה לפני 25 שנה . לא היה לי כל ניסיון בתחום שלמדתי ולא גב כלכלי שיאפשר לי הקמת עסק משלי . גם לא הרגשתי שאני רוצה לקפוץ למים עמוקים כאלה . חיפשתי עבודה כמעצבת שכירה , זה מה שרציתי להיות . וזה לא היה קל בכלל ! בשנים ההן הייתה עוד תעשיית אופנה די רצינית בארץ , גם לייצוא וגם לשוק המקומי [ נותנת רשימה של המ...
To the book |
|
|