|
|
אני מכנה אותו בפשטות ספר , ללא שום הגדרות או תיאורים . הצמצום הזה וההגבלה הם בבחינת אנחה של חוסר אונים , כניעה חרישית בפני הטרנסצנדנט הבלתי נתפס , מאחר שאין מלה , אין רמז היכול להבהיק , לבשם , לזרום באותה צמרמורת חרדה , בתחושת אותו דבר ללא שם , אשר אפילו הטעם הראשון שלו בקצה הלשון חורג מגבולות כושר התפעלותנו . כי מהו פאתוס של שמות תואר והגדרות נפוחות לנוכח הדבר הזה , לנוכח ההוד הנדיב הזה . ( ברונו שולץ , ׳הספר׳ , בית המרפא בסימן שעון החול , עמ׳ 85 )
To the book |
|
|