התום והאצילות

רגע היציאה לחירות מעורר עונג מיוחד בצופים בו . אני נוקט כאן לשון כללית , מדבר על החירות , אבל אלה הגילויים האישיים שיכולים לבקוע מכל מקום , ולפעמים גם בעניינים קטנים מאוד , שמרגשים אותי . אם מדובר בהבנה מתמטית בעניין מסוים , אם בגילוי של אדם על עצמו , ואם באיזו התרוממות " הא ! " הנפתחת לממד חדש – בכולם אני מזהה את פועל החירות משובב הנפש . אינני יודע אם אפשר ללמד חירות כתחום העומד לעצמו , אבל בשבילי זו מהות המורות בכל תחום ותחום . כשמורה מוסר דברים בתחום המתמטיקה , הפסיכולוגיה או הרפואה , וכשהוא מלמד דברים אלה כראייה , ולא רק כעובדות שצריך לדעת – הוא מלמד חירות . ובלמדו ראייה הוא גם ממילא מלמד איך אפשר באמצעות ראייה זו להיות יותר אדם בעולם . כותב הרב קוק : " הטבעיות הרוחנית בעוצם תומתה , היא מונחת עמוק בלב הטבעי בתמותו , וכל מה שהתום יותר משומר , ובלתי מפושט למחקרים ועמל לימודים , הרי הוא מתחטב יותר בעמקות תעצומתו . אבל , חסר לו השכלול המסעף . ומתחברים בזה המלומדים עם הטבעיים , מקבלים כוח זה מזה . התלמידים משפיעים את העזוז התמותי הטבעי , ומוסרים לרב , בעת קבלתם ממנו את האור הלימודי , וי...  To the book