התכנסות של לומדים

מעמד ההוראה הוא קודם כול מפגש אנושי רב ממדי – התכנסות של אנשים , וכמו בכל התכנסות ערכה הוא לא רק בפירות העתיד שלה , אלא בעיקר בחיים ובנוכחות שאפשר למצוא בה כאן ועכשיו . עכשיו המפגש הוא התרחשות . עכשיו הוא התגלות . עכשיו הוא בגדר אירוע חד פעמי , ובתור שכזה הוא פותח חיבור גם במישור האופקי ( הבין אישי ) וגם במישור האנכי . ומה מייחד את ההתכנסות הזו ? יש כל מיני סוגים של מנהיגים , ואולי כל מנהיג יש בו גם פן של מורה , ובכל זאת , המנהיגות המיוחדת של המורה נוגעת באיכות שסביבה מתאספת הקהילה : אולי הוא לא מלמד , אבל הקהילה לומדת , ובזה היא מתייחדת . אין זו למידה במובנה הצר ( כאיסוף ידיעות ) שנותנת לקהילה הזו השראה . את המלאות העמוסה של מרחבי התלמידות המצויים אני רוצה להחליף בדינמיקה הסובבת את החלל הפנוי . בכך כוחה כקהילה לומדת – אמונה היא על יצירתו של חלל מושהה – מרחב שלבו הוא הלא נודע . מעליו נתלה שלט של סבלנות : " כאן לומדים " . כמובן , חלל מושהה לא מחייב קיומו של מורה – אפשר גם לדמיין מעגל של חוקרים עמיתים שמתאספים מסביב לשאלה שמעניינת אותם , ובכל זאת , קיומה של מנהיגות ברורה נותן את העומק לי...  To the book