חברותא או מיתותא

אבל סוף סוף מה אני רוצה מהם . הם רוצים להיות תלמידים . בחשק ובתרועה הם הולכים לבית מדרשו . אין להם כוח לדעת לבד , הם לא שייכים לדעתנים וגם לא ליזמים . הרי לא כולם צריכים להיות ממציאים ! ולהם דווקא נוח להסתופף בקהלם של תלמידים אחרים , להתמסר למישהו אחר שיודע גם עבורם . למה לא ? האם זה בהכרח רע ? לא אמהר לפסול אותם . הרי כבר הארתי עד כמה המציאות מעורפלת וקשה להתמצא בה . בדרך כלל אלה שפוסלים את " החסידים השוטים" פשוט שייכים למחנה האחר , ולאו דווקא מצטיינים בלבדותם האיתנה . " לבדות איתנה " היא עניין הרבה יותר קשה ממה שסבורים , אם בכלל יש לה משמעות . נכון , התרבות המודרנית העלתה על נס את חשיבות החשיבה העצמאית והמקורית , ואגב כך שיקעה את האדם באינדיווידואליזם קיצוני שסיבך אותו הרבה , אבל אולי זה לא יותר מאופנה , ובממשות של העניין , " לדעת " , " ללמוד " , " להבין " הם באמת עניין שיתופי , מהלך של קהילה יותר מאשר של יחיד . ואני רוצה לפתח קצת את הכיוון הזה , ובהזדמנות זו לספר על עוד תשוקה גדולה שלי – התשוקה לחברותא . אני אוהב ללמוד . אני אוהב לחקור . ואני אוהב לעשות זאת בחברת אנשים אחרים . את הד...  To the book