ידע גלי

בחלק הראשון ניסיתי לחדד את השאלה שמעסיקה אותי באשר למעמדו המוסרי של המורה ותפקידו החיובי בעולם . הרבה מן הדיון בסופו של דבר התכנס מסביב למושג הידע – שהרי אם יש ידע חשוב , קיומו יכול להצדיק גם עוול מוסרי לכאורה . נכון , יש כאן שכנוע ומאמץ מצד המורה , אבל אולי הוא הכרחי כדי להורות משמעת , שהיא חשובה בדרך אל העומק ? שכנוע כזה לא מצביע על השקר ( שמצריך הסוואה בדמות שכנוע ) , אלא אדרבא , על הרצינות וההשקעה שנדרשות כדי להגיע אל האמת . חלק שני זה , אם כן , מתעכב על השאלה " מה הוא ידע ? " ( ובאיזה אופן הוא יכול להיות חשוב ) . תפיסת הידע המקובלת נוטה לראות בידע יחידה מגובשת העומדת לעצמה , אבל כשבוחנים את העניין יותר מקרוב נראה שנכון יותר להתייחס אל הידע לא כדבר העומד לעצמו , אלא כהפרעה בתוך שדה משמעות שהוא רחב לאין שיעור מאותה הפרעה . וכמו הסרט המגנטי – אם אין קונטקסט / מכשיר שקורא אותו ויודע לעשות בו שימוש , הוא חסר ערך . רק ההקשר השלם , שכולל את הקוד ואת דרך פענוחו , יוצר את המשמעות . ושדה המשמעות , במה שנוגע לאדם , הוא מרחב חי המבוסס על פרקטיקה מתמשכת . כך , למשל , נפח ששגרת יומו קשורה בייצו...  To the book