במקום סיום "אני הקורבן לתִסבּוּך הלאומי"

מכתב לסיגי , ב ' בתמוז , תשנ " ג , כלא איילון בס ”ד בין כותלי האגף התורני חושב ותוהה – מי אני ? " איך שמשון באשקלון היה אחלה גבר ” . ואני חוטף יריקות מכל עבר ? איך יהודה המכבי נחשב לגיבור , ואליי מתייחסים כמו אל חמור ? ואיך בר - כוכבא נערץ על כולם , וממני מצפים להיות בוש ונכלם ? רגע ! תפסתי ! אני יודע מי אני ! אני הקורבן לתסבוך הלאומי , עליי יורדים כל הגמדים טרוטי העיניים , כל אותם אנשים שעדיין חיים בימי הביניים , קומו ! התעוררו ! הגענו לימות המשיח לייאוש , לדיכאון , אין עוד שיג ושיח ! אופטימות ! שמחה ! בראש כל חוצות יוונים , רומאים , הלכו כבר לכל הרוחות . נפתח עיניים , נביט במראה בעיניים , מיום ליום אנו צועדים לעבר הניצחון . המשיח בפתח , הגאולה השלמה , קצת גאווה לאומית רבותיי , תביא את השמחה . נשמח ונרקוד , נהיה מאושרים , רק אז נדע איך להיפטר מן הערבים הארורים . ואז יבוא השלום , השלום המצופה , נתאחד נתרומם ונהיה לעם גאה . אז תקשיבו לי , תקשיבו באוזניכם , רק יורם יודע מה טוב בשבילכם ... השיר הזה כבר יצא משליטה , אך למצב כזה עקום מי ציפה ? [ ... ]  To the book