לסיום:

הראיונות הללו לא הרפו ממני . הם התערבבו בחלומותי , סיפרתי עליהם לחברי , בעקבותיהם התחלתי לקרוא מקורות היסטוריים וסוציולוגיים על פולין , על יהודי פולין , במלחמת העולם השנייה ולאחריה , על הכיבוש הסובייטי ותרומתו לעמדות הפולנים כלפי היהודים . קראתי הרבה על האנטישמיות הפולנית – ועל חסידי אומות העולם הפולניים . למדתי על נושא הטראומה של דור השורדים ואימוצה על ידי בני הדור השני ( שמרבית מרואייני הם נציגיו ) . ויחד עם זאת , דמויות המרואיינים חזרו ועלו . אני חושבת שכסוציולוגית רציתי להבין ולבטא במושגים סוציולוגיים את מקורות הפחד , הבלבול , אופני התפיסה העצמית , האופנים בהם הפנימו את הסטריאוטיפים הרווחים בציבור הפולני כלפי היהודים . רציתי להבין אותם מבפנים . ואת התובנות הללו רציתי לחלוק אתכם . הבלבול : כיצד נצבר הידע על מוצאם ? מתוך השערות , חצאי מילים , תנועות , שתיקות פתאומיות משאוזכר נושא היהדות , " חורים " בהיסטוריה המשפחתית , גילוי קרובי משפחה שהוחרמו , ניירות חבויים שהתגלו במגירות של ההורים . נוספו על אלה הערות של שכנים או זרים , אשר בדרך כלל התייחסו לפרט כלשהו במראם החיצוני , בעיקר בילדות...  To the book