פרק רביעי תהליכי תִרבות במושבי העולים

מצד אחד הוא [ המושב ] מכניס , או על כל פנים יכול להכניס , את העולה למסגרת חברתית תרבותית מגובשת , הקשורה קשר אורגאני למציאות הציונית והמדינית הרחבה ; מצד שני הוא עשוי [ ... ] לתרום תרומה חשובה לגיבוש קבוצתי וליצירת אחריות קולקטיבית של העולים אשר בו ( ויינטראוב , , 1972 עמ ' . ( 26 - 25 ההנחה שביסוד המנגנון הישראלי הבירוקרטי הרחב היא שאפשר להפוך את העולים החדשים למתישבים ישראליים . כלומר , קיים לחץ מתמיד לשינוי . ההנחה המרכזית היא ששינוי אפשרי הוא ; כלומר , שבני אדם הם כחומר פלסטי שאם ייצקו אותו לתוך מסגרת מסויימת ורצויה ( המושב ) הם ייצאו מתוך התבנית בצורה הרצויה . הנחה זו מונחת ביסודו של כל המפעל , ומהווה מקור של תסכולים ( פרוסטרציות ) הן למתיישבים והן למוסדות הקולטים . היבט מרכזי בניהול חיי העולים החדשים מארצות האסלאם היה ניסיון להעביר אותם תהליכים של " חינוך מחדש " , בשאיפה להקנות להם ערכים והרגלי חיים שיתאימו לחברה הישראלית הקולטת , שנתפסה כמודרנית ומערבית . המושב היה מכשיר חשוב לתרבות ולהקניית ערכים שיאפשרו לעולים להשתלב בחברה זו . ההערה המסתייגת של דב ויינטראוב , שהמושב " מכניס ,...  To the book