תנאים צילומיים: בזיזה, ארכיונים, ודמות ה"מסתנן"

אריאלה אזולאי אוצר עצום של ספרים , מסמכים ותצלומים שנבזזו מן הפלסטינים ב 1948 נעשה חלק מן הארכיונים שהוקמו ואורגנו מחדש לאחר קום מדינת ישראל . אין מדובר באירוע נקודתי שהתרחש בעבר הרחוק . בזיזת הארכיונים נמשכת , ואין להבינה באופן צר כהפרה של זכויות הקניין החומרי והרוחני של הפלסטינים , אלא בעיקר כמימוש נמשך של צורת הריבונות הלאומית המבוססת על דיפרנציאציה בין קבוצות אוכלוסיה , שבמסגרתה דמותו של ה " מסתנן " מגלמת תפקיד יסודי . בזיזה היא אחת מאופני הפעולה המרכזיים שבאמצעותם ממומשת ריבונות דיפרנציאלית כפרויקט נמשך של הפרדה בין אוכלוסיות והפיכתן לקבוצות מובחנות ואויבות זו לזו . האלימות המופעלת במסגרת פרויקט זה היא בעת ובעונה אחת אמתלה להמשך קיומה של צורת ריבונות זאת וגם תוצאתה . הארכיון הוא אחד האתרים שבהם הדיפרנציאציה הזו מקבלת ביטוי עובדתי , והאלימות הכרוכה ביצירתן של עובדות אלה , זו שהמסמכים שחיברו נציגיו של השלטון אינם מעידים עליה , מתנדפת כגז חסר צבע , כך שההיסטוריון היהודי אינו מרגיש בהיעדרו המתמשך של היסטוריון פלסטיני על ספסל הארכיון שעליו הוא יושב . שחזור הריבונות מתוך התנאים החומריי...  To the book