פתח דבר

עניינם של לימודי תרבות חזותית הוא כל מה שנגלה למבט – המרחב הנראה והמנגנונים הלוקחים חלק בהבנייתו . הנחת היסוד הבסיסית ביותר של לימודי התרבות החזותית היא שפעולת המבט היא תמיד מתווכת ופעולת התיווך לעולם אינה ניטרלית . יחסים משתנים בין כוח , ידע , תשוקה ואידיאולוגיה אחראים לכינון מרחבים חזותיים שונים ותנאי הצגה ותצוגה שונים . יחסים אלה מתנהלים תוך כדי מאבק או משא ומתן על משמעותו של הנראה , המתקיימים למעשה כל העת , ובכוחם להטעין את אותו דימוי חזותי במשמעויות שונות ומשתנות . אולם כדי להבחין במאבקים ובתהליכי המשא ומתן התמידיים המתקיימים ביחס למשמעותם של דימויים , יש להשהות את המבט ולהשעות את המובן מאליו ביחס למשמעותו של מה שנראה לעין . כשאנו חולפות על פני מראה כלשהו ולא מתעכבות עליו , פעמים רבות זהו סימן לכך שהפנמנו היגיון של משטר מבט מסוים . משטרי מבט שונים מנחים את פעולותינו לאחר שקיבלנו את ההיגיון שבבסיסם כניטרלי , כחלק מהסדר ה " טבעי " , לכאורה , של מציאות אוביקטיבית , לכאורה . לעומת זאת רגעים של השתהות , עיכוב או שיבוש בתנועת המבט נוכח דבר מה הנגלה לעינינו , בכוחם לחשוף אינטרסים שונים ו...  To the book