הסוגיא השמינית — פרה (פ ע"א)

מתני ' השוכר את הפרה לחרוש בהר ובו ' . היכא דלא שני מאן משלם רב פפא אמ ' דינקיט פרשא משלם רב שישא בריד ! דרב אידי אמ ' דינקיט מנא משלם והיל ' דינקיט מנא משלם , וארעא דמחזקא בגרונדי תרויהו משלמין . א '' ר יוחנן חמובר פרד ! לחברו ואמ ' לו פרה זו נגחנית היא רבצנית היא בעטנית היא היה בה מוס אחר וסנפו בין חמומין האלו הרי זה מקח טעות , מום זח ומום אח ' אין זה מקח טעות . תניא נמי הכי המוכר שפחה לחברו ואמ ' לו שפחה זו שוטה היא נכפית היא משועממת היא , היה בה מום אחר וסנפו בין המומין הרי זה מקח טעות , מום זה ומום אחר , אין זה מקח טעות . אמ ' ליה רב אחא בריח דרבא לרב אשי היו בה בל המומין הללו מהו . אמ ' ליה רב מרדבי לרב אשי הבי אמרינן משמיה דרבא היו בה בל המומ ' חללו , אין זח מקח טעות . המוכר פרה וכר . תוספתא ב " ב , פ " ד ה " ו ( עמי . ( 141 המוכר שפחה וכוי . שם , הייה . במשנתנו , השוכר את הפרה לחרוש בהה ושינה וחרש בבקעה , ונשבר קנקן המחרשה , חייב על היזקו . לפי פשטות הלשון מדובר בחורש יחידי . וכך היו נוהגים בארץ ישראל , שאדם יחיד היה חורש . וכך אפשר לדייק מלשונם של תנאים , כגון " יש חורש תלם אח...  To the book