כפשוטה לפ " ז ה '' י , עמי 254 שו י . ( 52 51 והוסיף טעם אחר ע י ' פ מנהג רכיבת הנשים בימיו , עיין שם . ובתוספתא שם הלשון הוא " ב י ן מעוברת , ב י ן מניקה " . ועיין חילופי גירסא , 24 , 23 ותוס ' ר " ה השתא . אכן עפ " ר מניקה עם ולדה כבדה ממעוברת , ובמיוחד בזמן חכמינו , שהמיניקות היניקו יותר מי " ב חודש . ויש שבועות אחרים שהיחס הזה הפוך , שהרי מעוברת בסמוך לפני לידתה כבידה יותר ממשקלה שלה עצמה עם ולדה בסמוך לאחר הלידה . מימרתו של אביי סתומה , ורבו בה הפירושים , ואף שינויי לשון יש כאן . המפרשים פירשו דברי אביי על ביניתא , " דג " . אבל רבינו שלמיה ביקש לפרשם על ביניתא , " שיער " !" וכן בחנו אם הדיוק שבדברי אביי מוסב על לשון הגמרא , או על דברי רב פפא ( מן הדור שאחריו !) . אלא כמובן , הדבר הפשוט הוא ( כפירוש רש " י , ד " ה ש " מ ) , שמוסב על הברייתא עצמה . וגם בלשון שהוסיפו בנסחים המאוחרים ( ראה חילוף גירסא 25 ) הכוונה להקשות על דברי אביי למאי נפקא מינה . אבל לאמיתו של דבר אין כאן מימרת הלכה , אלא פתגם של חכמה מעשית , וכפי שהיה אביי רגיל בעצות מעשיות ורפואות ודרך ארץ , הן בלשון " אמרה לי ...
To the book