הסוגיא התשע עשרה - רבי ישמעאל (כו ע"א)

ו " לכל אשר יבטא " . בין הסוגיות הללו הוסיף בעל הגמרא סוגיות שאינן קשורות במישרין לא למשנה ה ' ולא למשנה ו ' , אבל הן דנות בביטויים אחרים באותו פסוק . " האדם בשבועה ונעלם ממנו " ו " לבטא בשפתים " , ובמדרשי התנאים המוסבים עליהם . הסוגיא שלנו מבוססת כאמור על סוף משנה ה ' בפירקין . בתחילת המשנה באים שני כללים , " אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים , אחד דברים שיש בהם ממש ואחד דברים שאין בהם ממש " , ולאחריהם שלוש דוגמאות לשבועות ביטוי . כל אחת מן הדוגמאות מובאת בארבע גירסאות : להבא חיובי , להבא שלילי , לשעבר חיובי ולשעבר שלילי - והמשנה ממשיכה : " רבי ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבוא , שנאמר להרע או להיטיב . אמר לו רבי עקיבא אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה , דברים שאין בהן הרעה והטבה מניין ? אמר לו מריבוי הכתוב . אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך " . הדיון בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל מובא מילה במילה בברייתא המובאת בתחילת הסוגיא שלנו , שאינה אלא ספרא חובה פרשה ט ה " ח , וזה לשון הספרא ( מהד ' פינקלשטין עמ ' : ( 179 - 178 להרע או להיטיב . אין לי אילא דברים שיש בהם הר...  To the book