|
|
כבר הסברתי את מגמת הכלל הראשון והצדקתי אותו בדיון על שיטת פרידמן לעיל . הכלל השני משקף שכלול חשוב של שיטה זו , וברוח דבריו של רוזנטל : אפילו אם נניח שתהליך היווצרותם של שינויי הגירסאות נמשך פרק זמן לא קצר , יש להניח שבתחילת התהליך התייחסו לומדיו ומוסריו של התלמוד לנוסחאותיו במידה רבה יותר של חופש , ואילו לקראת סופו של התהליך , ככל שהם התרחקו משורשי עריכת התלמוד בזמן ובמקום , התייחסו אל נוסחאות התלמוד יותר ויותר ביראת כבוד ובתחושת קדושה . לכן , השערתו של רוזנטל שרוב השינויים המובהקים שייכים לראשית תהליך שכלול נוסח התלמוד עדיין נראית מוצדקת . משום כך , יש לצפות שיישמר ניגוד עקבי בין עדי נוסח שונים במידה רבה יותר דווקא בשינויים המובהקים , ויש לייחס חשיבות מרובה לשינויים אלה בחישוב הניגוד העקבי . הכלל השלישי הוא המשכו הטבעי של שני הכללים הראשונים . ההנחה היא שרובם של מעתיקי התלמוד היו שמרניים למדי . הסיכויים שלנו לשחזר את הנוסח המקורי של ענפי מסירה עתיקים של התלמוד תלויים לגמרי במידה שמעתיקים אלה הקפידו להעתיק ולמסור בצורה מדויקת ונאמנה את נוסח התלמוד שהם קיבלו מרבותיהם ; העובדה שעדיין נית...
To the book |
|
|