דמא בן נתינה - לדמותו ההיסטורית פרק בחקר האגדה התלמודית

האגדה וההיסטוריה ירדו כרוכות יחד . היו חוקרים בדורות הקודמים שתפסו את המסופר בסיפורי האגדה התלמודיים כידיעות היסטוריות בפשטות . בדורנו הכול יודעים שהאגדה היא לאו דווקא היסטורית . אף על פי כן לא פסקו ההיסטוריונים מלתלות את עיניהם לאגדה לשם דליית ידיעות כלשהן על תקופת _רוז " ל , ולו ידיעות על תפיסותיהם ועמדותיהם של מנסחי האגדות המספרות . גישה אחרת - ובעל היובל _רידן הוא אבי השיטה הזאת - רואה בסיפורי האגדה התלמודיים בראש ובראשונה יצירות ספרותיות , וגורסת שהמחקר בתחום זה יבוא על שכרו רק על ידי ניתוח ספרותי מעמיק של כל סיפור וסיפור בפני עצמו , ולרוב בניתוק מכל מקור אחר או הקשר אחר , לשם הבנת הצד הספרותי אמנותי לעומקו ללא הפרעה . להלן ננסה לעסוק בגישה אחרת , המדגישה את מקומו של סיפור האגדה בתוך המכלול הרחב של הספרות התלמודית כולה . על ידי השוואת המקורות ננסה להוכיח שפרטי הסיפור הנידון קשורים קשר גלוי או סמוי לעניינים שאינם נזכרים בו כיום , ומעורים יותר מאשר נראה לעין בהוויה החז " לית השורשית . הקשרים הללו עשויים לפרנס את עצם התהוות הסיפור , ובדרך זו להפיץ אור על שאלות היסטוריות וספרותיות כאח...  To the book