לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי

קביל עליה יסורי " ( פד רע " ב ) . הרה אומר , את חיסורים קיבל על עצמו כדי לכפר על אותו מעשה , ואילו בפסדר " כ איתן הוא ר ' אלעזר בצדקותו , ואם מתחרט הוא , אינו מתחרט אלא על רשע אחד שלא מסרו למלכות : " מדמון אנא , ברם רימה חם ושלום לית הוא מישלוט בי , אלא חדא תולעת ' דעתידא דנקרא אחורי אודני , דחד זמן הוינא עליל לכנשתא , ושמעת קלא דחד בר נש מחרף , והווה ספיקא גבי למעבד ביה דינא , ולא עבדית " . ונראה שמעשה המחרף בפסדר " כ בא בבבלי בשתי צורות . מי שעליו הצטער ר ' אלעזר שלא עשה בו מעשה , לא זלזל בר ' אלעזר עצמו , לפי הבבלי , אלא ב " צורבא מרבנן " כל שהוא : " יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי " , ועליו באה אותה תולעת . ואם היה מי שחרף את ר ' אלעזר עצמו , והתחרט ר ' אלעזר על הענין , הרי בבבלי החרטה אינה על מה שלא עשה , אלא על מה שעשה בו ומסרו למלכות : "יומא חד פגע ביה ההוא כובס קרייה חומץ בן יין , אמר מדחציף כולי האי שמע מינה רשיעא הוא , אמר להו תפסוהו " ( פג ע " ב ) . אנו רואים איפוא שלפי פסדר " כ , אין שום חרטה או הערכה שלילית בפי ר ' אלעזר על פעילותו הציבורית , ואילו בסיפ...  To the book