אבל בתוספתא סוף פ " ג ( ספ " ד בכת " י ארפורט ) ליתא בדברי ר " מ ,, לפי שלא אמרו מערבין ברגל " וכר , אלא : ,, שלא התירו אלא למהלך " וכוי . א " כ אין ראיה שר " מ אמר ,, אמרו מערבין ברגל " , ואפשר איפוא לפרש שהדיבור במשנה ,, וזו היא שאמרו העני מערב ברגליו " מוסב על הרישא , ודברי הכל הוא . לפי האמור י " ל , שמ " ש בגמרא ,, וזו היא שאמרו מאן קתני ליה ? ר " מ " וכר אינו מרב נחמן , אלא מסתמא דגמרא . גירסותיהם בברייתא שונות הן , לפני רב נחמן היתה הגירסה בברייתא כמ " ש בתוספתא , ופירש את ,, וזו היא שאמרו " שמוסב על הרישא , וד " ה הוא , ואילו לפני סתמא דגמרא היתד . הגירסה בברייתא כמ "ש בגמרא , לכן הוסיף לדברי רב נחמן , ,, וזו היא שאמרו מאן קתני ליה י " . אמנם , לשני הפירושים ,, אמרו " היא הלכה עתיקה . ההלכה עתיקה אמרה ,, העני מערב ברגליו " בניגוד לדעת ר ' יהודה ,, אחד עני ואחד עשיר " . א " כ צריך היה ר' יהודה להסביר למה הלכה עתיקה מזכירה עני , ולומר מעין ,, ולא דברו החכמים בעני אלא בהווה " , ואינו עושה כן , אלא מזכיר ומסביר הלכה עתיקה אחרת : ,, ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר " וכר ' . נר...
To the book