אחרית דבר: בנימה אישית

אנו מביטות על הכתיבה של הספר כאל מסע ארוך שערכנו יחדיו , מסע רווי חוויות ושכבות . כל שכבה מוסיפה איכות אחרת , מעשירה ומוסיפה מורכבות . המסע הזה סייע לנו להבין את עשייתנו המקצועית היומיומית ולהיות גאות בה . לא תמיד מתאפשר לנו להסתכל מלמעלה וממרחק על מה שאנו עושות ; לא תמיד יש זמן לעצור ולשאול , לשמוע , לחקור . הספר הזה אפשר לנו להיפגש זו עם זו כדי להבין , להעמיק ולהתבונן במה שאנו עושות וכדי לדבר עם בוגרינו , שרצינו כל כך לחזור ולפגוש בהם . סוזי רוסק כרכזת הפרויקט היה עליי לארגן את תהליך הכתיבה ולפקח עליו בעבור שלושתנו . כמה סיבות הביאו אותנו להחליט לכתוב יחדיו את כל הפרקים ולא לחלק אותם בינינו : ( א ) שלושתנו מכירות כל אחד מהבוגרים , וכולנו רצינו לפגוש בהם ולשמוע מה עבר עליהם מאז שסיימו את לימודיהם ; ( ב ) רצינו ללמוד יחד כל נושא הקשור בספר ; ( ג ) אנו נהנות מהלמידה ההדדית ומהדיונים הנלווים לתהליך זה . אמנם עבודה מסוג זה אטית יותר , כי כל חלק שנכתב עובר ביקורת האחת של האחרת ולבסוף מתקיים דיון משותף , אך לתחושתנו היתרונות של שיטה זו עולים על חסרונותיה . אמנם שלושתנו מכירות היטב את כל הבו...  To the book