א. בין אידאולוגיה לשחרור

למושג הפתיחות . פדגוגיה כזו אינה מותנית בפיצול בין האתוסים , שכן היא מעוגנת במקום אחר ( הקשור בשניהם גם יחד ) . פדגוגיה תרבותית כזו תבטא את התשוקה אל המסתורין באמצעות עיסוק בארבעת נתיבי ההתפתחות של הפתיחות המודרנית : הקידמה , הסובלנות , הנפש והמעשה הפרשני . בארבעת האפיקים האלה זורמים מים חיים המזינים עדיין את הרוח העכשווית . בדיון בפדגוגיה של תרבות , ובפרט של התרבות היהודית , כדאי לא לוותר על העיסוק במתח שבין עולם האמונה לבין עולמו של השכל הישר . פדגוגיה העוסקת בכפילות הזו אשר מלווה את צמיחתה והתפתחותה של התרבות , צריכה לדעת להתוות תהליכי השפעה פרודוקטיביים גם באותו התחום שהנאורות דחתה מעליה – עולם הדימויים והסמלים האמוניים . הרחבת המבט אל הספרות הרגולטיביות של הדמיון האמוני עשויה להפיח רוח חיים גם באידאלים של הנאורות או למנוע את התעפשותם לפחות . אני סבור כי התפתחותן של זיקות ואפשרויות למעבר בין עולם הדימויים האמוניים לבין עולמו של השכל הישר , כאלו שיסודן בהערכה חיובית למסתורין אשר מעבר לגבול ה " היות " , עשויה להניב פירות תרבותיים חשובים ובני - קיימא . חשוב לציין כי כיוון פדגוגי זה שו...  To the book