ז. קריאה מקראית: אברהם כמבט ויעקב כמגע

יותר מהליכה , יותר מהקרבה – אברהם הוא מבט . הימים הם ימי ההתאוששות מקריסתו של מגדל בבל , משבירתה של השפה לרסיסיה . בקיעתו של היחיד מבין בתרי הצלמים השבורים מתחילה בתנועה , בהליכה : " לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך " ( בראשית יב , א ) . בהליכה הזו כבר מובטחת " ראייה " עתידית של " ארץ " , כמו גם ברכה מסתורית : " ונברכו בך כל משפחות האדמה " ( בראשית יב , ג ) . אך מה טיבו של המסע הזה ? לפי דבריו של רבי יצחק ( בראשית רבה לט , א ) , המסע נובע משאלה מתגרה אחת שאברהם העז לשאול ( בלי לצפות לתשובה ) ומהצצה אחת שהציץ אז אליו מנהיגה של " הבירה הדולקת " . ההשראה לפירוש זה של רבי יצחק הייתה הפסוק " שמעי בת וראי והטי אוזנך , ושכחי עמך ובית אביך " ( תהלים מה , יא ) : שמיעה של הבלתי - נשמע וראייה של הבלתי - נראה משכיחות לרגע את מחוזות הנשמע והנראה . את ה " כן " הנעלם מבטא זה שצריך לשמוע ולראות אותו , וזאת אף – ואולי דווקא מפני – שהוא אינו נראה ואינו נשמע . האם כדבריו של הרמב " ם , זהו מסע לחקר הסיבות הטבעיות אשר מהווה דרך לגילוי הסיבה העליונה המנהיגה את הכול ( משנה תורה , הלכות עבודה ...  To the book