למי תודה, למי ברכה?

מוצאי שבת . טלפון לא צפוי מאחת החוקרות ביחידה . " את לא מאמינה מה קרה , " היא אומרת לי בטון שאני מתקשה לאפיין . אני נבהלת . אולי משהו קרה לילדים שלה או לאחת החוקרות האחרות ? " את זוכרת את המחקר הגדול שביצעתי במכללה בשנה שעברה ? זה שבדק את התכנית החדשה ? " היא שואלת . " ברור , " אני משיבה . איך אוכל לשכוח ? המחקר הזה ארך כמה חודשים וגזל לא מעט משאבים ואנרגיה . זה היה מחקר שהזמינה ראשת התכנית . " אז היא שלחה אותו לפרסום תחת שמה ! " מטילה החוקרת את הפצצה . " מי זאת היא ? " אני שואלת , אף על פי שהתשובה ברורה לי לחלוטין . " היא לקחה את דוח המחקר כמעט אחד לאחד והפכה אותו למאמר ! " ממשיכה החוקרת בטון שכעת אני מזהה כנסער . " את פשוט לא מאמינה . " אני באמת לא מאמינה . פעם , כשעוד הייתי סטודנטית , חשבתי שהעולם האקדמי הוא נקי , ללא פוליטיקה . כל אחד יושב בדל " ת אמותיו , שוקד על מחקריו וטורח על פרסומם . עולם סטרילי של מחקר , כתיבה , ספרים וספריות . מאז אמנם התפכחתי קצת , אך אני עדיין מצליחה להיות מופתעת כל פעם מחדש . אני מנסה ללקט פרטים נוספים וכמו כן להבין כיצד החוקרת גילתה . " היא שלחה לי לפני ...  To the book