מבוא

בפרק זה נעסוק בהיבטים הקשורים למאפייניה הייחודיים של תרבות המחקר במכללות להכשרת מורים . מוסדות מורשים להכשרת מורים החלו לפעול בעולם המערבי באמצע המאה ה - . ( Ducharme , Ducharme , & Dunkin , n . d . ) 19 בשנים הראשונות לפעילותם של מוסדות ההכשרה למדו בהם מורים מתחילים כמה קורסים שהעבירו מורים ותיקים . התלמידים נדרשו לעבור מבחני ידע ולעמוד באמות מידה מוסריות ( . ( Ravitch , 2002 מכשירי המורים היו אמונים על העברת ידע פדגוגי ותוכני שהיה אמור לשמש את המורים לעתיד , ולא ציפו מהם לעסוק במחקר . במהלך המאה ה - 20 התפתחו ומוסדו הסמינרים להוראה , אך הדגשים בהכשרת המורים ובהתמחות של מכשירי המורים הושמו עדיין על הוראה , למידה ועולם הילד . בשנות השמונים של המאה ה - 20 החל תהליך האקדמיזציה בישראל , ובמסגרתו הפכו הסמינרים למורים למוסדות אקדמיים – מכללות אקדמיות ( אריאב , . ( 2008 מכשירי המורים הפכו למרצים ונדרשו ללמוד לתארים מתקדמים ולשלב מחקר בעשייתם המקצועית . המכללות , באמצעות מערכות תגמול ויחידות מחקר , ביקשו לקיים בארגון ״תרבות אקדמית״ . מהי אם כך תרבות אקדמית ? בספרות המקצועית מתייחסים בדרך כלל ...  To the book