ניר: "יש לי מזל שספורט נחשב למקצוע גברי"

דבריו של ניר מעשירים את מגוון ההתייחסויות לסוגיית המגדר שנדונה בפרק זה . את הסטודנטים שבהדרכתו ניר מכנה בלשון זכר – " הוא " , ומתייחס רק אל " הסטודנט " . לשאלתי אם המגדר רלוונטי בעיניו בתחום הכשרת הסטודנטים ובסגנון ההדרכה הפדגוגית שלו , הוא ענה : אני נוטה לחשוב שלא , כי אני מלמד כיתות מעורבות . יש לי שליש בנים ושני שלישים בנות . זוהי הפרופורציה בחינוך הגופני לאורך שנים . יש לנו מזל , " מזל " במרכאות , כי בתפיסתי הגברית , יש לי מזל שהספורט נחשב מקצוע גברי . כתוצאה מזה , מותר לי להיות גבר במקצוע נשי . ובגלל זה מדריכים פדגוגיים נמצאים בחינוך גופני , כי שם מותר להם להיות בעלי תפקידים . ניר רואה בהיותו מדריך פדגוגי בתחום החינוך הגופני " מזל " , כי בתחום זה " מותר " לו כגבר להיות " בעל תפקיד " , המאפשר לו לדבריו למצב את עצמו במרחב " גברי " במקצוע ההוראה הנתפס כנשי . עמדתו מצביעה על התייחסות מסורתית כלפי ההבניה החברתית של המגדר . מדבריו נראה , שהוא יודע שבמסלול ההכשרה לחינוך גופני ניכרת הטיה גברית , אך הוא אינו מבקר זאת ואולי אף מקבל את הדומיננטיות הגברית בתחום מקצועו כדבר מובן מאליו . אולם ,...  To the book