במפגש מרתק שנערך בקמפוס אוניברסיטאי גדול פרש לפניי כרים עולם פנימי עשיר וייחודי . מן הרגע הראשון גיליתי אדם חם , נעים הליכות ונטול גינונים . כרים הוא בן העדה הדרוזית וחי עם משפחתו בכפר בצפון . השיחה בינינו ארכה כשלוש שעות וקלחה כאילו הכרנו זה מכבר . כרים פתח בהצגת עמדתו החינוכית המושתתת לדבריו על תפיסה הומנית בהוראה ובהכשרה להוראה כאחד . הוא הציג את יכולתו ליצור קשר חם ובלתי אמצעי עם הסטודנטיות שבהנחייתו ונימק זאת כביטוי למימוש עיקרון פדגוגי ברוח ההומניזם בחינוך . הוא הדגיש את סלידתו מ " המיתוס של המורה הקשוח " . עמדתו סותרת דעות רווחות בנוגע למרכזיותה של התפיסה הפטריארכלית בחברה הדרוזית . לדבריו , הוא פיתח את תודעתו החינוכית בתהליך של גיבוש עצמי , כי " כל המודלים נפלו בדרך " . בתחילת הריאיון מציג כרים בניתוח מעמיק ורפלקטיבי את מורכבותה של ההדרכה הפדגוגית בעיניו . בין השאר , הוא מתלבט בנוגע ליכולתו להשפיע ולשנות באופן מהותי תכונות אופי בסיסיות של סטודנטים . ביקשתיו להגדיר מהי בעיניו הדרכה פדגוגית : להיות מד " פ זה כפשוטו , לנסות להכין אנשים בוגרים להיות מורים טובים [ נאמר לאט , בריכוז ...
To the book