יובל: ״הוא לא ויתר לנו״

הקשר הראשוני שלי עם יובל ( פרק ג ) נוצר אחרי שנוכחתי שבדברי המרואיינים שנפגשתי עמם לפניו נעדרה התייחסות ממוקדת וישירה לשונ וּ ת תרבותית ולמוצא עדתי . יובל מעורב שנים רבות בתחום החינוך המיוחד , וקיוויתי שבעזרתו איטיב להכיר את אופי ההכשרה להוראה בתחום זה וללמוד על מצבם של תלמידים עם מוגבלויות מנקודת ראותו . הוא התייחס למוצאו התרבותי באופן טבעי , והפך את הדיון בקיפוח החברתי לנושא מרכזי בריאיון כיוזמה משלו . יובל מעלה שאלות נוקבות ומתאר סיטואציות טעונות שממעטים לדבר עליהן בצורה ישירה . הוא מזדהה עם מצוקותיהם של תלמידים ממוצא מזרחי , שהם לדבריו חלק הארי של אוכלוסיית הלומדים במסגרות החינוך המיוחד , דבר שלדעתו אינו ראוי מבחינה אתית ומקצועית כאחד . הוא דן בהרחבה בתהליך ההשמה של תלמידים עם מוגבלויות בוועדות מקצועיות . לטענתו , בצד הליך ההשמה התקין של הפניית תלמידים למוסדות לחינוך מיוחד מסיבות לגיטימיות קיימים הליכי הפניה בלתי תקינים של תלמידים מתקשים למסגרות חינוכיות סגררטיביות – בשל מוצאם החברתי - תרבותי . ניסיונו העשיר כמחנך וכמדריך פדגוגי משמש מקור לידע אישי ומקצועי חשוב . מחויבותו לשמש פה לא...  To the book