רב-משמעות בתפיסת המושגים ״דאגה״ ו״אכפתיות״

מחקרים רבים מאששים את חשיבות ההיבט של הרגש ( affect ) בהוראה . סנדרה ובר ( Weber , 1990 ) מכנה היבט זה " גנרטיביות תרבותית" ( . ( cultural generativity זוהי עמדה המדגישה את מחויבותם של מרצים לקדם טיפוח והעצמה בתהליך הלמידה של הסטודנטים ולדאוג לרווחתם הנפשית . שלמה קניאל ( 2013 ) מנתח את היסודות הערכיים המניעים אותנו להפעיל אמפתיה בשלושת ההקשרים הבאים : " הענקת תמיכה וסיוע לנפש הזולת " ( שם : (; 26 " יצירת חופש פנימי עם גבולות מנומקים " ( שם : (; 27 " אמונה ביכולתו של כל אדם להשתנות ולצמוח " ( שם : . ( 32 מחקריו של אנדי הרגריבס ( Hargreaves , 2000 ) מתבססים על עבודתה רבת - השנים של נל נודינגס ( Noddings , 1994 ) בתחום הפילוסופיה והמוסר בחינוך , כפי שהוזכרה לא אחת בספר זה . בין היתר הוא עומד על ההבדלים בביטוי של רגשות בהוראה ובחייהם הפרטיים של מורים בהתאם לגילם וזהותם המגדרית והאתנו - תרבותית ומדגיש את חשיבות האמוציות כשדה מחקר המעמיק את הבנת ההשלכות של עירוב רגשות בהוראה , בלמידה ובמנהיגות חינוכית בבתי ספר . הוא מציע להתייחס בביקורתיות לממד ה אָ פקטיבי בהוראה ולהימנע מהתמכרות סנטימנטלית ...  To the book