סיכום

מן המחקר עולים כמה ממצאים : ( א ) ככל שרמת המיצב החברתי - כלכלי גבוהה יותר , רמת אוריינות הבית גבוהה יותר ; ( ב ) באוכלוסייה הערבית בישראל אימהות קוראות לילדיהן ספרים בתדירות גבוהה יותר מאשר אבות ; ( ג ) רמת האוריינות של הילד בכיתה א גבוהה יותר מאשר בגיל הגן בכל חמשת המדדים שנבדקו ( מודעות פונולוגית לצליל סוגר , מודעות פונולוגית לצליל פותח , מבחן קאופמן בשפה המדוברת , מבחן קאופמן הפכים בשפה הכתובה ומבחן (; PPVT ( ד ) רמת ההרחבה של האם בעת קריאת הספר נמצאה במתאם עם רמת האוריינות של הבית ועם רמת הקריאה של הילד . שני שלישים מהאימהות שהשתתפו במחקר קראו את הסיפור לילדיהן ללא שגיאות , ויותר ממחצית האימהות התאימו את האינטונציה לכתוב . האימהות שהשתתפו במחקר היו דומיננטיות יותר מילדיהן בעת קריאת הספר , ויזמו את מרבית השיח במפגש . נמצא שרמת האוריינות של הבית היא המשפיעה ביותר על רמת האוריינות של הילד בגן ובכיתה א . אף על פי כן , גם למיצב החברתי - כלכלי של משפחת הילד יש תרומה הן לרמת המיומנויות האלפביתיות בגן והן לרמת המיומנויות האלפביתיות ולרמת כישורי הלשון בכיתה א . ניתוחי הרגרסיה הכללית שהוצגו...  To the book