|
|
רונית רמר , דוד צוריאל מבוא במשך מאות שנים שימשו בובות תיאטרון ככלי חשוב להעברת מסרים וידע , שמוקם בגבול הדק בין בידור ללימוד . כוחן של בובות התיאטרון טמון ביכולתן לנוע ולדבר . דרך תכונות אנושיות אלו הן יוצרות הזדהות אצל בני אדם , אשר רואים בהן את עצמם או חלקים מתוכם . בעזרת בובות תיאטרון ניתן לתקשר עם טווח רחב של גילאים בתרבויות שונות ובמשלבים לשוניים שונים . אפשר להשפיע באמצעותן על ילדים ומבוגרים שקשה " להגיע אליהם " בדרכים מקובלות ( . ( Peck , 2005 אנשי חינוך מחפשים בעקביות שיטות מתודולוגיות ודרכי הוראה שמותאמות להיבטים התפתחותיים של ילדים צעירים , ויוצרות לצד למידה משמעותית גם מוטיבציה והנאה . בובות תיאטרון הוכרו ככלי לימודי בשל היכולת לשלב דרך הפעלתן אמנות , תקשורת , שכנוע והדרכה ( . ( Crepeau & Richards , 2003 אף שהיעילות של בובות תיאטרון בגיל הרך הוכחה בתחומים קליניים ותקשורתיים , מעטה הספרות המחקרית שעוסקת בשימוש בבובות תיאטרון כאסטרטגיה ללמידה , וכן חסרה מתודה מבוססת של מדידה והערכה בתחום זה . הפרק הנוכחי מציג חלק מממצאי מחקר רחב אשר בחן את השפעתה של תכנית התערבות בשילוב בובת ...
To the book |
|
|