מרים מבורך אני , כבת לאם גננת שחוותה שנים רבות את חיי הגן , ליוויתי את אמי פעמים רבות למסיבות , לטיולים ולפעילויות שונות . תמיד הרגשתי אהדה גדולה כלפיה מצד ההורים , כולם פנו אליה בשאלות , כיבדו כל מילה שיצאה מפיה , הילדים רצו אליה , חיבקו אותה , התרפקו עליה , והיא הייתה מלאת אהבה לכל אחד ואחת . הכול נראה מתנהל על מי מנוחות וברוגע . היום , כשאני עובדת , בגן , חושבת על תכנית הליבה , על שיתוף ועדכון ההורים בנעשה בגן ועל ניהול הצוות החינוכי , אני יודעת שעליי להיות מנהיגה חינוכית יעילה מאוד כדי להצליח לעמוד בכל המשימות הללו . מנקרת בי המחשבה , שפעם הגן היה יותר כ " חממה " , הגננת הייתה יותר אימהית ומקור הערצה להורים ולילדים . הייתי רוצה לחקור ולדעת אם השקפה זו היא רק מנקודת מבטי . ( לילית זרוג ) עניינו של מחקר זה הוא בתפיסת מנהיגותן של הגננות בעבר , כלומר גננות שפרשו מעבודתן , וגננות בהווה , כלומר אלה הפעילות כיום במערכת . מעמדה , חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עברו תהפוכות רבות בשנים האחרונות : החל בתפיסתה כמחנכת הדואגת לרווחת הילדים , ההורים והצוות , עבור למנהלת גן , נוסף על תפקידה הפדג...
To the book