פערים דתיים ועדתיים בהשכלה הגבוהה בישראל

עודד מקדוסי , יריב פניגר מבוא באמצע שנות התשעים של המאה ה - 20 החלה רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל : פתיחת מכללות אקדמיות ציבוריות ופרטיות והצטרפותן אל האוניברסיטאות הוותיקות יותר . רפורמה זו גרמה לגידול מהיר במספר הסטודנטים , לגיוון רב יותר של תכניות הלימודים ולהגדלת אפשרויות הבחירה של המועמדים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה . תופעה זו אינה ייחודית לישראל ; בעשורים האחרונים חלה התרחבות דומה של מערכת ההשכלה הגבוהה הן במדינות מפותחות הן במדינות מתפתחות . מחקרים מלמדים שההתרחבות המהירה של מערכות ההשכלה הגבוהה בעשורים האחרונים שיפרה במידה מסוימת את יכולתן של קבוצות מיעוט חברתיות לרכוש תארים אקדמיים , אולם במקרים רבים קבוצות אלו השתלבו בעיקר במוסדות יוקרתיים פחות ובתחומי לימוד שהביקוש אליהם נמוך יותר ( . ( Ambler & Neathery , 1999 כתוצאה מתהליכים אלה נהוג להבחין בין שני ממדים של אי - שוויון בהשכלה הגבוהה : אי - שוויון אנכי ואי - שוויון אופקי . אי - שוויון אנכי מתבטא בהבדלים בין קבוצות באוכלוסייה בשיעור הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ובשיעור מקבלי התארים האקדמיים ( ראשון , שני ושלישי ) . לע...  To the book