מבט נוסף על יציבות אי-השוויון באי-השוויון ההשכלתי בישראל

יוסי שביט מבוא המחקר אשר מתואר בפרק זה עוסק בשינויים באי - שוויון בקבלת הזדמנויות השכלתיות בישראל . מרבית המחקרים על אודות ריבוד השכלתי מתמקדים בבחינה של השפעת מוצאו החברתי של האדם ( כמו למשל השכלת הוריו ) על סיכוייו להשיג רמות נומינליות של השכלה ( כמו למשל חינוך תיכוני , תואר אוניברסיטאי וכן הלאה ) , אולם המשמעות החברתית והכלכלית של קטגוריות השכלתיות משתנה עם הזמן . כך למשל אם בעבר תעודת הבגרות " נחשבה" בשוק העבודה והיוותה מעין כרטיס כניסה המאפשר לבעליו לעסוק במשלחי יד יוקרתיים למדי , הרי העלייה התלולה בעשורים האחרונים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות גרמה לשחיקת ערכה של תעודה זו . כתוצאה מכך הכנסתם של בעלי תארים אקדמיים מתקדמים ( תואר שני , תואר שלישי וכן הלאה ) גדלה עם הזמן יותר מאשר הכנסתם של בעלי רמות השכלה נמוכות יותר . שינויים אלה עולים בקנה אחד עם שתי תפיסות תאורטיות . התפיסה האחת מקובלת על סוציולוגים וכלכלנים רבים , והיא רואה בהשכלה " משאב יחסי " . לפי תפיסה זו , ערכה של ההשכלה בשוק העבודה מושפע ממידת הנדירות שלה ; כך למשל הערך הכלכלי של השכלה יסודית הוא נמוך , משום שהשכלה זו נפוצה...  To the book