אי-שוויון והסללה: כיוונים חדשים למחקר ולמדיניות

אדם גמורן זה למעלה ממאה שנים אנשי חינוך וחוקרים דנים ביתרונות ובחסרונות שבחלוקת תלמידים לכיתות , לקבוצות ולמסלולים בהתאם ליכולותיהם ולתחומי העניין שלהם ( לסקירה היסטורית בנושא זה ראו אצל Loveless , 1998 , 1999 ; Oakes , 2005 ; Oakes , Gamoran , & Page , 1992 ; Powell , Farrar , & Cohen , . ( 1985 פרקטיקה זו מכונה ' הסללה ' או ' חלוקה להקבצות ' ( כלומר חלוקה לקבוצות למידה בהתאם ליכולתם של הלומדים ) , ומטרתה היא ליצור תנאים שיאפשרו למורים להתאים ביתר יעילות את הוראתם לצורכי התלמידים . למרות התועלת שהתלמידים אמורים להפיק מפרקטיקה זו , רבים מבקרים את ההסללה ותופסים אותה כפוגעת בשוויון . כך למשל נטען כי בשל ההסללה מתרחב הפער בין הישגי התלמידים במסלולים " גבוהים " ( ההסללה מחזקת את היתרונות ההישגיים שלהם ) לבין אלה של עמיתיהם הלומדים במסלולים " נמוכים " . כמו כן נטען כי האמצעים אשר בדרך כלל משמשים את בתי הספר כדי למיין תלמידים למסלולי לימוד , בוחנים תכונות חברתיות דוגמת גזע ( או מוצא אתני ) ומעמד חברתי , ובעקבות זאת נוצרת הפרדה כלכלית או אתנית בין כיתות . למרות זאת ההסללה ממשיכה להתקיים בדרכ...  To the book