פתח דבר

יריב פניגר , יוסי שביט , רינת ארביב - אלישיב זה עשרות שנים סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך מעסיקה סוציולוגים וחוקרים במדעי החברה . עם זאת , דומה שבשנים האחרונות נושא זה זוכה לחשיפה גוברת בתקשורת ובשיח הציבורי והפוליטי . ההבנה שבעשורים האחרונים – עשורים אשר התאפיינו ברפורמות נאו - ליברליות ובדעיכתה של מדינת הרווחה – חל גידול מהיר באי - השוויון הכלכלי והחברתי , עוררה עניין מחודש בשאלות ישנות על אודות השכלה ו ( אי - ) שוויון . אחת התובנות המרכזיות של סוציולוגים של החינוך , שהתפתחה במהלך עשרות שנים של מחקר , היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי - שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות לצמצמו . דפוס זה קיים במגוון מדינות ותקופות , ולכן נדרשת בחינה מפוכחת של הציפיות הנאיביות משהו לכך שהחינוך וההשכלה יסייעו ליצור חברה שוויונית יותר . עם זאת , דבריו הידועים של קהלת " מה שהיה הוא שיהיה , ומה שנעשה הוא שיעשה ; ואין כל חדש תחת השמש " ( קהלת א , ט ) אינם עולים בקנה אחד עם הממצאים האמפיריים של המחקר הסוציולוגי - חינוכי . השוואות בין מדינות שונות , ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדי...  To the book