פדגוגיה ביקורתית בהוראת תאטרון בישראל: סוגיית הליהוק חוצֶה-הגזע

שרית קופמן -שמחון גופו של השחקן על במת התאטרון הוא טקסט שהקהל קורא ומפענח . קריאה זו אינה חד - משמעית , אלא פרשנית . כדברי הוגה הדעות פיטר מקלרן , הקריאה של גוף השחקן אינה ניצבת מעבר למערכות סמלים , אלא היא עצמה סמלית . על כן פדגוגיה ביקורתית של הגוף או הסובייקט הפוסט - מודרני יכולה לאתגר את הקריאה ה״נורמטיבית״ ולערער את השיח הבונה מרחב סובייקטיבי לצופה ( . ( McLaren , 1995 פדגוגיה זו מאפשרת קריאה שונה של גוף השחקן ומפגישה את הסטודנטים עם פענוח של המופע הבימתי , חושפת אותם למבט אסתטי עצמאי ופותחת להם מרחב ליצירה אחרת . אחת התופעות החדשות על במות התאטרון בישראל בשני העשורים האחרונים היא הצטרפותם של שחקנים ממוצא אתיופי לשורות היוצרים . נוכחותם על הבמה מעוררת סוגיות ייחודיות , שעד לאחרונה לא נידונו בשיח הישראלי . שאלת הקריאה של גוף השחקן נעשתה רלוונטית יותר . העיסוק בה במסגרת לימודי תאטרון נותן ביטוי לרגישויות חברתיות ומעלה שאלות של סגנון אמנותי . בעולם מוכרת היטב הסוגיה של ליהוק חוצה - גזע ( -cross racial , ( casting המוכר גם בשם ליהוק “ עיוור״ . הכוונה לליהוק המתעלם מצבע עורם וגזעם של ה...  To the book