לחם ושעשועים: מדיניות משרד החינוך ביחס ללימודי אמנויות

מוזיקה וקולנוע ) נתפסים כלימודים שאינם מסייעים לרכישת מקצועות מועילים לחברה , ושמטרתם היחידה עשויה להיות הנעמת זמנו של הפרט בתוך מערכת החינוך , מעין קינוח לארוחה . מלבד השמטת האמנות ממסגרת המקצועות המועילים זוכה החינוך לאמנות להתייחסות ישירה בדיון ב״פוליטיאה״ . כדי שמדינה תהיה בת-קיימא אולי לא נדרש לה הרבה , אבל ברגע שאזרחי המדינה שואפים לגיוון ולתרבות גבוהה מתברר ש״יש למלאותה המון עם רב , ששוב אינו נמצא במדינות לצורך הכרחי״ ( אפלטון , . ( 222 : 1979 הראשונים שמתווספים לבעלי המקצועות ההכרחיים והופכים את המדינה ממדינת כורח , מדינה המספקת צרכים בסיסיים בלבד , למדינה מעודנת ותרבותית , אלה הם האמנים . מתברר שכדי לקיים מדינה תרבותית ומעודנת נדרשים שומרים ( שאינם נדרשים במדינה פשוטה ביותר , נטולת תרבות מעודנת ואמנות , שהרי במדינה כזאת אין מה לחמוד ) , שיגנו על גבולותיה הרחבים מפני צבאות זרים וישמרו על אזרחיה מפני גנבות . כדי שהשומרים יהיו נכונים להקריב את חייהם , צריך לחנכם לכך . כדי לחנכם להקרבה עצמית למען המולדת , “ קודם כל נצטרך להשגיח על מחברי האגדות , ואגדה שחיברו אותה יפה , נקבל ושלא י...  To the book