הערך האתי של החינוך האסתטי

שי פרוגל המעבר מהמצב הסביל של הרגשה למצב הפעיל של החשיבה והרצון אינו בא , אם כן , אלא דרך מצב ביניים של חירות אסתטית . ( שילר , 87 : 1986 ) הנחת היסוד של מאמר זה היא שכל חינוך טומן בחובו הבטחה לשיפור מצבו הקיומי והמוסרי של היחיד ( התפתחות אתית ) ותרומה להתפתחותה של החברה ( התפתחות תרבותית ) . הטענה היא שהאמנות פותחת מרחב התייחסות למציאות התורם להתפתחותו של אדם חופשי וחושב , ולכן היא הולמת תפיסות אתיות וחינוכיות הרואות בהתפתחות אדם כזה את תכליתן . כאשר הפילוסופיה דנה כיום באיכות הייחודית שמספקת האמנות למרחב הקיום האנושי היא משתמשת במושג חוויה אסתטית . אף על פי שהאמנות אינה התחום היחיד המספק לנו חוויות אסתטיות , היא תחום היצירה האנושי שתכליתו העליונה היא החוויה האסתטית . בניגוד לתאוריות של ידע , האמנות איננה כפופה לערך האמת , ובניגוד למערכות של צדק , היא אינה כפופה לערכים של מוסר , אלא לערך האסתטי . מבחינה זו חשוב לבחון את מעמדו של הערך האסתטי בקיום האנושי ואת זיקתו לשאלות של אמת ומוסר , כדי לעמוד על חשיבותה של האמנות לחיי האדם בכלל ועל חשיבותו של החינוך לאמנות בפרט . המאמר מבקש לטעון שה...  To the book