שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל: מחויבות, עקביות, למידה והקשרים (מעל"ה)

דפנה גולן , יונה רוזנפלד וצביקה אור בשנים האחרונות פיתחו רוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל תכניות למעורבות סטודנטים בקהילה ולהתנסות במפגש שבין התאוריה לפרקטיקה . התפתחות זו היא חלק ממגמה בין - לאומית של חיזוק המעורבות החברתית של המוסדות להשכלה גבוהה . למשל , בארצות הברית , משנת 2000 חתמו כ - 1 , 200 נשיאים של אוניברסיטאות ומכללות על אמנה למחויבות אזרחית , שעל פיה תפקיד ההשכלה הגבוהה הוא לסייע לסטודנטים להרגיש מחויבים ובעלי יכולת השפעה על הדמוקרטיה האמריקנית . נשיאי המכללות והאוניברסיטאות האלה מתחייבים לעודד התנדבות של סטודנטים בקהילה באמצעות קורסים ותכניות המשלבים בין ידע אקדמי לפעילות בקהילות מודרות , וכן לסייע לסטודנטים להיות אזרחים פעילים השותפים בתהליך הדמוקרטי ( Campus Compact , . ( 2000 מגמה זו מציעה חזרה לאחד מתפקידיה המסורתיים של האקדמיה – מוסד חברתי המקדם דמוקרטיה והשתתפות אזרחית פעילה ( , ( Butin , 2010 ומחויב לצדק חברתי ( . ( Watson , Hollister , Stroud , & Babcock , 2011 בישראל , גם המועצה להשכלה גבוהה וגם ראשי המוסדות האקדמיים משקיעים בעשר השנים האחרונות משאבים בפיתוח תכניות...  To the book