הגניוס הדתי בהגות הרב קוק: ׳קדוש׳ לאומי?

יצירתיות לעיל נוכחנו לדעת , שהגאון מתאפיין ביצירתיות . כושר זה הוא גם בגדר דחף . ׳מי שיש לו נשמה של יוצר , מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות׳ . ליצירתיות יש ממד אסתטי , והדמיון הוא מקור נפשי חשוב של היצירתיות האמנותית . הראי״ה ציין , כי ההתמודדות הפסיבית היא הדומיננטית , והמוליכים אותה הם האנשים שהשיגו את מעלת השלמות הדתית , כלומר יחידי הסגולה . תפיסה זו היא המסגרת לדיון ב׳אדר היקר׳ . היא פותחת ומסיימת את הדיון על הכפירה . וכה כתב הראי״ה בראשית הדיון ובסופו : ( א ) האהבה האלהית הטבעית , המתאמת עם דרכי החיים , נתגלתה תמיד בישראל ביחידי סגולה , אפילו בזמנים היותר מרודים . לדוגמאות פרטיות , ׳כח המדמה של הצדיק הוא מלא חכמת אמת , ופועל פעולות ממשיות בעולם , כי החכמה והגבורה מתאחדות בו׳ . נוסף לכך הכושר היצירתי של הקדוש מעמיד לפניו משימות . בתקופת רבנותו בבויסק כתב הראי״ה את השיר ׳משאת נפשי׳ , ובו ניסח את תקוותו והשתוקקותו ליצור יצירה ספרותית ענפה ופופולרית . הוא תיאר את התהליך היצירתי מהתרקמות הרעיונות ועד לתפוצת הספרים . הראי״ה סבר באמת ובתמים , שהכתיבה הספרותית תסייע לריכוז יחידי הסגולה סב...  To the book