פרק שני זהות ראשונית, המקרה היהודי

מתווה ראשוני – מזהות תרבותית לזהות ראשונית זהותם של אדם יחיד ושל קולקטיב מותנית בתרבות הממשית שבתוכה נרקמים חיי היחיד וחיי החברה . תרבותם של בני אדם היא היסוד המכונן את זהותם , היא חלק בלתי נפרד מהם ואינה תוספת על קיומם כיצורים אנושיים . בני אדם נולדים לתוך תרבות , שפה , מיתוסים , אתוסים ופרקטיקות המכוננים את מכלול תפיסותיהם והתנהגותם הן ברמה ההכרתית , הן ברמה הערכית והן ברמה ההרמנויטית : התרבות מעצבת את האפיסטמולוגיה והאונטולוגיה שלנו , את תפיסת העולם ואת הערכים שאותם יש לממש בחיים . ראשוניותה של התרבות בעיצוב זהותו של האדם מתגלמת דווקא בהיותה הרכיב המובן מאליו והראשוני , הבלתי מתווך ולעתים הלא רפלקטיבי של חיינו . היא יסוד ראשוני של חיינו , ולפיכך חומקת לעתים ממבטנו הרפלקטיבי . במקום אחר ניתחתי את תבנית הזהות כמיוצרת על ידי החיתוך בין הציר הסינכרוני לדיאכרוני . הציר הסינכרוני מתייחס למכלול ההקשרים בהווה שבהם יחידים וקבוצות שותפים ; הקהילות החברתיות , המקצועיות , הפוליטיות , התרבותיות והמשפחתיות . הציר הדיאכרוני מציין את התנועה שמההווה לעבר , אל המורשת ההיסטורית , התרבותית החברתית שבתו...  To the book