הקדמה

" העת הזאת " הוא סירוב למיקומה של המסורת היהודית בעבר שחלף ואיננו . הספר מבטא מאמץ מתמשך שלי להתמודד עם השאלה , האם אפשר לחלץ מהמסורת היהודית בשלל גילוייה קולות שיש בהם תרומה של ממש להתמודדות עם אתגרי ההווה ? טענתי היא שהשיח היהודי לדורותיו הוא משאב חשוב המציב לפנינו פרספקטיבות חדשות לבחינת קיומנו כאן ועכשיו ; שיח זה עשוי להעשיר את דמיוננו , לאתגר את המקובל והמובן מאליו ולייצר חלופות חשובות למציאות ימינו . כתיבתו של הספר השתרעה על פני שנים רבות , והוא נארג מחוטים רבים . כמה מפרקיו פורסמו תחילה כמאמרים בבמות שונות . אבל סופו נעוץ בראשיתו – הוא מציג תמונה מקיפה אחת . הכתיבה ארוכת השנים לימדה אותי גם את חשיבות ההשהיה . תקוותי שגם קוראי הספר יחוו את ההשהיה הזאת המאפשרת את המרחק בין הטקסט לכותב ( או לקוראיו ) , כך שבסופו של דבר , יחברו את הספר השלם שלהם , מתוך פרקיו של ספר זה . " העת הזאת " לא היה יכול להיכתב לולא פגשתי באישים שונים שהשפיעו על עמדתי בחיים . מימי נעוריי ועד עתה המפגש הדיאלוגי הוא היסוד המפרה את חיי ואת אישיותי . זכיתי ללמוד וללמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן , לייסד...  To the book