ספרו של קאמי ' האדם המורד ' פורסם ב , 1951 והוא הטקסט הפילוסופי פוליטי המשמעותי ביותר של קאמי . החיבור משלב נקיטת עמדה פוליטית בזירה האינטלקטואלית ציבורית של זמנו עם רפלקסיה פילוסופית על אחת החוויות היסודיות של האדם בעולם , חוויית המרד , ומשמעותה להבנה עצמית של האדם ולערכים הצומחים ממנה . קאמי פונה בספר זה באופן מודע לעימות עם חבריו בשמאל האינטלקטואלי הצרפתי בשל הזדהותם עם המדינה הסובייטית ועם סטאלין , בכך שהוא מצביע על הטוטליטריות הסובייטית כצד של מטבע שמעברו השני נמצא הניהיליזם הנאצי . אלא שכאמור , בלב העניין של קאמי עומדת הבנת משמעותה של חוויית המרד והאופן שבו בהיסטוריה המערבית המורדים מתכחשים לתוכן המורכב של חוויה זו , מאמצים רק את חלקה השלילי , ומייצרים בכך היסטוריה של חורבן . אם כן , קאמי מציע מערכת ערכים העולה מתוך אימוץ המרד על כל מורכבותו . ספרו של אבי שגיא ' אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד ' מבקש לבסס את העמדה שמחשבתו של קאמי היא בעלת ערך פילוסופי , ויש בה חידוש וייחוד שלא זכו לדיון מספק ומעמיק . בדברים הבאים אני מבקש לפתח עמדה זו בנוגע לפילוסופיה הפוליטית שקאמי מציע בספרו...
To the book