|
|
בשנים תש״ע - תשע״ה כיהנתי כראש היחידה ללימודים בין תחומיים באוניברסיטת בר אילן , ובשנת תשע״ה גם כראש התכנית ללימודי פרשנות ותרבות . זכיתי להימנות עם המנחים של תלמידי המחקר שלה . בשנים אלה נחשפתי לפעילותה של התכנית , שניתן לראות בה מפעל של אדם אחד שהקים אותה , עמד בראשה במשך שבע עשרה שנים רצופות , השיג את התקנים והמלגות שלה , קבע את תכנית הלימודים שלה , השריש את הנורמות המיוחדות שלה והוא מלמד בה עד עצם ימים אלה , הלוא הוא פרופ׳ אבי שגיא . חשיפה זו הייתה לא פחות מאשר גילוי . מצאתי שורה של מרצים בראשית דרכם האקדמית , הניחנים בכושר הוראה יוצא מגדר הרגיל ( על פי סקרי ההוראה הנעשים בתדירות ) , והמתמסרים עד אין קץ לטיפוח דור חדש של תלמידי מחקר וליצירת שיח חדש המתרקם בין כותלי אוניברסיטת בר אילן . כל אחד מהמרצים הללו מנחה תלמידי מחקר רבים , הרבה מעל לממוצע ההנחיה המקובל במוסדות האקדמיים . תופעה תרבותית זו צמחה באווירה ביקורתית לעתים , ולעתים אף עוינת , הרווחת בקרב חוקרים דיסציפלינריים לא מעטים השותפים לניהול המוסד האקדמי הוותיק . אף על פי כן הייתה קבוצה כריזמטית זו לסיפור של הצלחה מסחררת , ותל...
To the book |
|
|